תגובות לפוסט: "אמפתיה" http://eesh.net/blog/?p=66 הבלוג של לירון Sat, 09 Aug 2014 21:28:12 +0000 hourly 1 http://wordpress.org/?v=4.1.1 מאת: stuk http://eesh.net/blog/?p=66&cpage=1#comment-126 Sat, 05 May 2007 09:04:46 +0000 http://eesh.net/blog/?p=66#comment-126 סתכל כתבתי בבלוג שלי בדיוק בפעם אחת שהיה לי דכאון…
התחלתי בהתחלה לכתוב על כך שיש לי את הדכאון
ואז פשוט החלטתי שאני מוציא את כל הדברים שמפריעים לי על כתב – גם אם הם לא קשורים לדכאון…

איך שסיימתי לכתוב את הפוסט המדכא/הומוריסטי/מרגש/ציני (לפי תגובות שונות של חברי) הדכאון נעלם כאילו שמעולם לא היה…

מאז אני ממליץ לכל אדם שבדכאון פשוט לשבת עם עצמו ולחשוב מה מפריע לו בחיים, לאו דווקא מה הוא חושב סיבת הדכאון – אלה מה מפריע לו בחיים בכללי.
לרוב מה שמפריע לו בחיים זה בדיוק מה שמעסיק את המוח שלו ללא הפסקה ולהוציא את זה החוצה ולנתח את זה מקל מאוד על המוח…
(http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=299396&blogcode=6329666)

]]> מאת: זליג http://eesh.net/blog/?p=66&cpage=1#comment-114 Mon, 30 Apr 2007 20:52:14 +0000 http://eesh.net/blog/?p=66#comment-114 אם הייתי באולטינט, הייתי מקדם ליוזר_בסט. :-) אלא אם הייתי המודרייטור של הבלוג שלך, ואז היתה לי יכולת לקדם לבסט. וואו!!

]]> מאת: לירון http://eesh.net/blog/?p=66&cpage=1#comment-111 Mon, 30 Apr 2007 16:14:49 +0000 http://eesh.net/blog/?p=66#comment-111 טוב, זה לא שאני צועק עליו שהוא לא הגיוני ושיעזוב אותי בשקט. :) אבל בתוך עצמי, זה מעצבן אותי…

]]> מאת: יערה http://eesh.net/blog/?p=66&cpage=1#comment-110 Mon, 30 Apr 2007 15:10:51 +0000 http://eesh.net/blog/?p=66#comment-110 מה אני אגיד לך.. אני משתדלת לא לשפוט אף אחד ואם אני מדברת עם מישהו שאומר לי "אני בדיכאון" אני כבר אוטומאטית מתרגמת את זה בראש למשהו אחר, רצון שלו לדבר או שידאגו לו או משהו כזה.

]]> מאת: לירון http://eesh.net/blog/?p=66&cpage=1#comment-109 Mon, 30 Apr 2007 13:45:51 +0000 http://eesh.net/blog/?p=66#comment-109 אם רצון לתשומת לב זו הסיבה.. אז אולי כבר עדיף שלא תהיה סיבה…

זה כמו להיות רעב, אז להסתכל על השמיים ולקוות שיפול משם סנדביץ', במקום ללכת להכין/לקנות/לבקש אוכל. זה פשוט לא הגיוני.

(וזה שזה עובד לא עושה את זה הגיוני)

]]> מאת: יערה http://eesh.net/blog/?p=66&cpage=1#comment-108 Mon, 30 Apr 2007 12:42:16 +0000 http://eesh.net/blog/?p=66#comment-108 אני בטח לא מגלה לך משהו חדש, אבל אנשים שנכנסים לדיכאון זה הרבה פעמים מרצון, והרבה פעמים ברמה של ממש "עכשיו אני אכנס לדיכאון כי אני רוצה תשומת לב / אין לי שום חשק להיות שמח" וכו'.
אבל מן הסתם אתה לא צריך לקבל את זה, במבט מבחוץ באמת אין לזה שום סיבה או היגיון.

]]> מאת: יניב ג"מ http://eesh.net/blog/?p=66&cpage=1#comment-103 Sun, 29 Apr 2007 18:41:22 +0000 http://eesh.net/blog/?p=66#comment-103 בעיני זה מאד פשוט: אם למשהו אין סיבה, מה גרם לו? לא־כלום. אבל לא־כלום לא יכול לעולם לגרום למשהו. מכאן שלכל דבר יש סיבה.

זה טיעון מופרך לגמרי (ודיוויד יום מפרק אותו בקלילות), אבל הוא מקסים ברמות לואיס־קרוליות בעיני. (ובאמת יש ב"מבעד למראה" קטע דומה.)

]]> מאת: witty http://eesh.net/blog/?p=66&cpage=1#comment-102 Sun, 29 Apr 2007 18:39:27 +0000 http://eesh.net/blog/?p=66#comment-102 זה מאוד פשוט…
אתה לא צריך לקחת אחריות על איך שכולם מרגישים בעולם.
גם לא החברים שלך.
יש דברים שאנשים צריכים לפתור בעצמם.
קורה שאנשים נכנסים לדיכאון ולא יבינו למה אתה מנסה בכלל לדבר איתם, כי הם בדיכאון. והם צריכים לעזור לעצמם לצאת מזה.
זו הבעיה הגדולה ביותר בדיכאון – הסובל ממנו הוא זה שצריך לצאת ממנו, אבל הדיכאון מרוקן ממנו את הכוחות.
ברגע שמבינים את הפרדוקס הזו מבינים איך לפתור אותו…

]]>